ניצולי שואה שהיו ילדים בשואה
(Child Survivors)
ניצולי וניצולות השואה שחיים כיום חוו את השואה בצעירותם כילדים או כמתבגרים. כיום אנו יודעים כי ילדי השואה חוו מבחינה רגשית בעוצמות גדולות מאוד את אימת המלחמה, וזאת למרות גילם הצעיר, או נכון יותר , במיוחד בגלל היותם צעירים ותלויים בהוריהם. בהתאם לגיל, הם התמודדו עם הפרידות והאירועים הטראומטיים ברמות שונות של התפתחות קוגניטיבית ורגשית. לא תמיד נשארו זיכרונות ברורים, אך הילדות הטראומטית ובמיוחד פצעי הפרידה מההורים ובני משפחותיהם טבועים בהם עד היום.
ילדי שואה רבים הופרדו ממשפחותיהם ושרדו במנזרים, במשפחות של זרים, במסתור, במעברים ממקום למקום, או נשלחו לארצות אחרות. חלקם היו צריכים ללמוד להסתיר את זהותם היהודית, כדי לשרוד תחת זהות בדויה. שאלות של זהות, בדידות, געגועים וחרדות מעסיקות אותם כל חייהם. זיכרונות הילדות האבודה חוזרים ועולים בילדים ניצולי שואה, מלווים לעיתים בחסר בטחון ובלבול ביחס לזהותם.
עם זאת, לרובם הייתה היכולת המרשימה לבנות לעצמם חיים חדשים ותקינים, והם בדרך כלל התמודדו עם משימות החיים בהצלחה רבה. אולם, החסכים הרגשיים שעליהם התגברו במרוצת שנות עבודה ויצירה, חזרו והתעוררו, על רקע פרישתם לגמלאות ואובדנים נוספים שהם חווים בזקנתם כגון אובדן בני זוג וחברים, אובדן יכולות פיזיות וקוגניטיביות ועוד.
החוויה הייחודית של ניצולי השואה
ניצולי השואה נושאים עימם חוויות חיים מורכבות במיוחד, אשר לעיתים ממשיכות להשפיע על מצבם הרגשי, הנפשי והפיזי גם עשורים רבים לאחר תום המלחמה. טראומת השואה עשויה להתבטא במגוון דרכים, ובהן תחושות של חרדה, דיכאון, תחושת אובדן משמעות, קשיים בקשרים בין-אישיים ולעיתים אף פוסט-טראומה ממושכת.
בגיל מבוגר, אתגרים אלו מתעצמים לעיתים על רקע תחושת בידוד, ירידה בבריאות הפיזית, או אובדן בני משפחה וחברים. עבור חלקם, אירועי העבר שבים ועולים בעוצמה רבה דווקא בשלבים מאוחרים יותר בחיים, דבר שעשוי לעורר כאב נפשי ומצוקה.
התהליך הטיפולי בניצולי שואה
המטרה המרכזית בטיפול בניצולי שואה היא לספק תמיכה נפשית וכלים להתמודדות עם חוויות העבר ועם האתגרים בהווה, תוך כבוד עמוק לסיפור האישי ולרגישויות הייחודיות של המטופל. תהליך זה מתבצע בגישה המותאמת לרקע האישי של המטופל, תוך יצירת מרחב בטוח ושקט שבו ניתן לשתף, לעבד ולחזק תחושת משמעות וביטחון.
תהליך הטיפול עם ניצולי שואה דורש רגישות מיוחדת, התאמה אישית לכל אדם וקצב עבודה מדוד. המטרה היא לעזור להם לעבד את חוויות העבר מבלי להעצים את הכאב, ולהתמקד בדרכים לחיזוק תחושת רווחה ושקט נפשי בהווה.
טיפול בילדים של ניצולי שואה
הדור השני לשואה
בישראל חיים מעל למיליון איש בני הדור השני לשואה ושאר בני משפחותיהם של הניצולים. בניהם ובנותיהם של הניצולים, שנולדו לאחר השואה, לא חוו ישירות את מוראות השואה, אך השפעת הטראומה שעברו הוריהם ניכרת בהם, במידה זו או אחרת. יחד עם זאת, מרביתם מתפקדים היטב ומצליחים לחיות חיים מלאים ומשמעותיים.
בני הדור השני גדלו בצל השואה. הזיכרון הוטבע בהם בתהליך מורכב של "העברה בין דורית" של טראומות ההורים, לאורך כל חייהם. קבוצה זו כוללת אנשים שהתמודדותם בכל תחומי החיים תקינה ואף גבוהה, אך גם כאלו המתקשים להתמודד עם חוויותיהם כבני ניצולים. לאור ההזדקנות של הוריהם והקשיים בטיפול בהם, ואף לאחר מות ההורים, בני הדור השני יכולים להפיק תועלת רבה ותמיכה מטיפול אישי ו/או קשר עם בני דור שני אחרים.
מאפייני הדור השני לשואה
רבים מבני הדור השני נושאים את מעמסת הצורך לפצות את ההורים ולממש את ציפיותיהם הגבוהות בבחירות האישיות שלהם. הם חשים אחריות כבדה לגורל הוריהם ומתקשים במיוחד להתמודד עם זקנתם.
קיימים מאפיינים ייחודיים של בני הדור השני לשואה. מאפיינים אלו כוללים קשיים בתהליך ההיפרדות והייחוד (separation-individuation) מהוריהם, נטייה מוגברת לחרדות, ולעיתים התנסות בתחושות דיכאוניות ותלונות פסיכוסומאטיות.
חלק מבני הדור השני מתקשים בהתמודדות עם חרדות, נקיפות מצפון שאינן מרפות ודילמות רגשיות רבות. ההתמודדות הרגשית מורכבת עבורם לא רק בשל הטראומות והאבדנים שהוריהם עברו בשואה, אלא גם או במיוחד לאור ההזדקנות של הוריהם בהווה. טיפול רגשי ותומך בבני הדור השני מאפשר עיבוד רגשי ומקל על השפעות של ההעברה הבין דורית.
